דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

כוונות מסוכנות

מאת דניאל בר-טל  14.10.2013

 

 

 

אופי היחסים בין הישראלים לפלסטינים הינו נדבך משמעותי בנוגע למצב הביטחוני במזרח התיכון, ואף משפיע על ביטחון הקהילה הבינלאומית כולה. הצד הישראלי, אשר מחזיק במרבית הקלפים בקביעת טבע יחסים אלו, מחזיק בשלוש נקודות מבט שונות בנוגע לעיצוב יחסים אלו וקביעת המצב הביטחוני באזור.

 הימין הקיצוני בישראל מחזיק בדעה שעל ישראל לשמור על השטחים הכבושים, לא רק בכדי להבטיח את ביטחונה של ישראל, אלא גם בשל סיבות היסטוריות, לאומיות ודתיות. דרך מחשבה זו גורסת כי הסכסוך הישראלי פלסטיני ימשיך עוד דורות רבים, אך ניתן לרסן את השפעתו על ידי שימוש בכוח הישראלי – הימין הקיצוני מעוניין בהמשך מפעל ההתנחלויות, במניעת כל סוג של משא ומתן שמטרתו סיום הסכסוך בדרך שלום ובביצוע פעילויות מיליטנטיות רבות כחלק מהמלחמה הקיומית נגד הפלסטינים.

רוה"מ שרון תמך בנקודת מבט זו עד אשר הבין שפעילות צבאית לא משיגה את מטרתה. אז הוא פיתח דרך פעולה אחרת וזרק "פצצה פוליטית" כשהודיע שישראל תפעל, במהלך חד צדדי, לפינוי עזה. יחד עם זאת, סירובו של שרון לפתוח במשא ומתן והתדיינות עם הפלסטינים בנוגע להתנתקות הביא לפספוס הזדמנות אשר יכלה להוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ברת קיימא.

הוצאת הכוחות והנוכחות הישראלית מעזה מבלי לקיים תיאום פעילות יחד עם הרשות הפלסטינית, לא רק שלא הפחיתה את עוצמת הסכסוך אלא אף הוסיפה דלק ללהבות והגבירה את רגשות הייאוש והכעס של הפלסטינים כלפי ישראל. אמונתו של שרון שעל ידי הסגת הכוחות הישראלים מעזה, הקהילה הבינלאומית תאשר לישראל לספח שטחים בגדה, התבדתה.

הגישה השלישית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני  טוענת כי הביטחון הישראלי והאזורי תלוי אך ורק בהשגת הסכם שלום עם הפלסטינים ומסכימה על פשרה היסטורית שמחלקת את האדמה לשתי מדינות, פחות או יותר בהתאם לגבולות 67'. הסכם ג'נבה ויוזמות אחרות מוכיחות שישראלים ופלסטינים יכולים לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמים.

תיאור שלושת הגישות מראה כי השגת בטחון אזורי איננה מטרה אובייקטיבית, אלא מסתמכת רבות על גורמים פסיכולוגיים. תחושת ביטחון (או חוסר ביטחון) הינה תגובה פסיכולוגית וככזו היא בלתי ניתנת להפרדה מתהליכי עיבוד ותפיסת מידע. למומחי הביטחון הימניים אין פחות או יותר מידע מאשר למומחי הביטחון השמאלנים. מנהיגים פוליטיים מנתחים מידע ומפתחים את תכנית הפעולה שלהם בהתאם לאמונה האידיאולוגית האישית שלהם – לאחר מכן הם מנסים לשכנע את הציבור שדרכם היא הנכונה.

ההבדל בין גנרלי ה"המשך הסכסוך" וגנרלי "פתרון הסכסוך" הוא בערכים ובאידיאולוגיה האישית שלהם. הקבוצה הראשונה רוצה שישראל תגדל ותתפשט טריטוריאלית, היא רואה בפלסטינים כלא לגיטימיים ומעדיפה את השימוש בכוח. כשקבוצה זו נמצאת בשלטון היא עושה את כל שביכולתה בכדי להגדיל את האלימות. חיסול המנהיגים הפלסטינים לדוגמת השייח יאסין, מונע את היציבות האזורית ומאיים על הביטחון האזורי ואף הבינלאומי. הקבוצה השנייה תומכת בשלום ובעיקרון "שתי מדינות לשני עמים". היא רואה בפלסטינים שותפים לשלום ורואה במשא ומתן כדרך היחידה לפתרון הסכסוך. רק הגישה השנייה מבטיחה שלום וביטחון לשני העמים ולאזור. קיצונים משני הצדדים מנצלים את הפחד וחוסר האמון שהושרשו על ידי הסכסוך בכדי לגייס אנשים לטובת האידיאולוגיות שלהם. הם הצליחו לבסס את המציאות הנוכחית של שפיכת דמים, סבל ואומללות בכך שסירבו לעשות את הפשרות הנחוצות.  סיבת קיומם היא המשך האלימות אשר מונע כל אפשרות למהלך למען סיום הסכסוך. לאחר שנים של מאבק אלים, עלינו להתחיל את המאבק לשלום וביטחון אזורי –זהו יהיה מאבק שליו על לבבותיהם של אנשי שני העמים.

 

 

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות