דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

חסמים פסיכולוגיים - פחד

מאת דר' עירן הלפרין  02.09.2013

פחד נחשב לבעל השפעה רבה על סכסוכים, מכיוון שפחד הינו החסם הפסיכולוגי שקשה ביותר להתגבר עליו. פחד עומד בדרכן של החלטות פוליטיות הקשורות לסכסוך, ומשנה את החשיבה בכל הקשור להגעה לפתרון.

ראשית, נסביר מהו פחד באופן כללי, ולאחר מכן נדון בהשפעתו על סכסוכים. הדבר ייעשה על בסיס תיאוריות פסיכולוגיות וממדעי המדינה. בהמשך נסקור את השפעתו של הפחד כחסם פסיכולוגי בקרב החברה הישראלית על הסכסוך הישראלי - פלסטיני.

לפני שנדון בפחד, יש לציין כי אלמנט הפחד קיים בכל האנשים ובכל הקהילות, מה שמוביל לאינטראקציות שונות במהלך סכסוך ומשפיע על פתרונו. פחד התפתח בחברות החיות בסכסוך בשל אירועים הנוגעים להיסטוריה עם האויב שלהם.

אז מהו פחד?

אנו חווים פחד כאשר המציאות שלנו מאוימת, אך האיום כשלעצמו אינו מספיק כדי לחוות רגש זה. "פחד מזוהה בדרך כלל עם הערכת כוח נמוכה ושליטה חלשה על המצב (רוזמן , 1984). ככזה, הוא מוביל להערכת סיכון גבוהה ותחזית פסימית (לרנר וקלטנר, 2001)". [1]

לדוגמה: כאשר כלב רודף אחרי אדם זהו איום אשר יוצר פחד מכיוון שהאדם חושב שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם המצב. כאשר קבוצה שחיה בין אחרות מאוימת על ידי קבוצה שנייה, והקבוצה הראשונה אינה מסוגלת להתמודד עם האיום, תחושה של פחד נוצרת. הפתרון הוא הקטנת כמות האיומים בכל דרך אפשרית, אך לא בהכרח על ידי פתרון הסכסוך כולו. מספיק להקטין את עוצמת האיום על מנת להגיע לאיזון שבו נרגיש כי אנו שולטים במצב.

לדוגמה: כאשר האיום האירני מגביר את הפחד בחברה הישראלית, חיסול האיום לא מגיע מכיוון פתרון הסכסוך, אלא דרך הרגעת הציבור באמצעות מערכת הרתעה שמסוגלת להתמודד עם האיום והידיעה כי היא מספקת את כל ההגנה הנחוצה.

פחד הוא רגש מאוד בסיסי וחשוב בחיינו, והוא משמש גם להגנתו. ביטול הפחד אצל אנשים כשהם חוצים כביש, למשל, עלול לגרום לתאונות דרכים.

מדוע פחד נחשב לחסם פסיכולוגי בכל הנוגע ליישוב סכסוכים?

התיאורים המוגזמים של אירועים שקורים בחברה, בין אם היסטוריים או עכשוויים, יוצרים פחד, גם אם האיום לא אמיתי.

כאשר פחד משתלט על חברה שנמצאת בסכסוך, הוא מונע ממנה לנקוט צעדים לקראת פתרון הסכסוך. לדוגמה: כאשר הפחד משתלט על חברה, הוא מונע ממנה לקחת סיכונים; כאשר מצד שני, סיכונים נחשבים להכרח כאשר מדובר בפתרון סכסוכים. לכן, כאשר עולה הצעה לפתרון יצירתי, החברה אינה משתפת פעולה.

בנוסף, פחד יכול להיווצר אצל חברה בשל הדחקה, היא מפסיקה להקשיב לצד השני, לבחון אפשרויות לפתרון הסכסוך, ולהבין את תוצאותיו.

כיצד ניתן לטפל בבעייתיות הנגרמת מהפחד בכל הקשור לפתרון סכסוכים?

כפי שהוזכר לעיל, חייבים להוריד את רמת האיום. עם זאת, במקרה הישראלי, בשל איבה היסטורית והשואה, לא ניתן לשכנע את החברה הישראלית כי האיומים נעלמו לחלוטין. ניתן לטפל באיומים על ידי הבטחה ואמונה בכוח פנימי, לדוגמת כוח צבאי או כוח חברתי אשר מסוגל להתמודד עם סוג איומים שכזה. באשר לחברה הפלסטינית, האיום חייב להיות מופחת על ידי הענקת ביטחון, ולשכנע אותם כי הכוחות הישראלים שם בכדי להגן על האנשים, ולא בכדי לאיים עליהם. כאשר בעיית הפחד תיפתר, הצדדים הנוגעים בדבר יבינו אחד את השני, ויהיו מסוגלים להבין את הצעות השלום.

שיטה אחרת היא ניצול הפחד באופן חיובי בפתרון סכסוכים; דבר שניתן להיעשות על ידי שכנוע הצדדים הנוגעים בדבר כי פתרון במצב הנוכחי יהיה הרבה יותר טוב מהשתהות והמתנה לפתרון עתידי.

כך, למשל, שכנוע החברה הישראלית שדחיית רעיון המדינה הפלסטינית כיום עלולה להוביל בעתיד לפתרון של מדינה אחת לשני העמים - דבר מפחיד ביותר עבור חלק מהחברה.

לבסוף, על מנת להביא לפתרון סכסוך חייבים לנצל את הפחד באופן שמתאים לצורת החשיבה של החברה הרלוונטית.

 

[1] Halperin, Eran. Emotion, Emotion Regulation, and Conflict Resolution. Interdisciplinary Center. Herzliya, Israel, 2012

 

 

 

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות