דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

תכנית החלוקה של האו"ם

מאת צוות מכון אריק  30.08.2013

 

 

 

ההצעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, עלתה לראשונה לדיון בינלאומי רציני במסקנותיה של ועדת פּיל. 

מסקנות ועדת פיל והמלצותיה נדחו על ידי ההנהגה הציונית וההנהגה הערבית-פלסטינית כאחד. בספטמבר 1937 הודיעה ממשלת בריטניה על מינוי ועדה חדשה (ועדת וודהד) לשם בדיקת מסקנות ועדת פיל. בנובמבר 1938 הגישה ועדת וודהד את מסקנותיה, בהן נקבע כי תוכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל אינה מעשית. הוועדה דנה לאחר מכן במספר תוכניות חלוקה חלופיות, אך לבסוף קבעה כי לא קיימת קיימת אפשרות מעשית לחלק את א"י לשתי יחידות מדיניות יציבות מבחינה בטחונית וכלכלית, זאת בשל העירוב בין שתי האוכלוסיות (היהודית והפלסטינית) והתנגדות הפלסטינאים לחלוקה.

בשלהי 1938 קיבלה ממשלת בריטניה את מסקנות ועדת וודהד והודיעה על ביטול תוכנית החלוקה וכינוסה של ועידה יהודית-ערבית-בריטית לגיבוש פתרון חלופי. בראשית 1939 התכנסה בלונדון ועידת סנט ג'יימס. במרס 1939 הסתיימה הוועידה ללא תוצאות.

ביולי 1943, עם הטיית הכף במלחמת העולם השנייה לטובת בעלות הברית, הציע ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל לשוב ולדון בהצעה לחלק את א"י לשתי מדינות. ביולי 1943 הוקמה ועדה ממשלתית בריטית שיועדה לתכנן את פניו של המזרח התיכון בסוף המלחמה (ובכלל זה של א"י). בינואר 1944 הגישה הוועדה תוכנית על פיה יוקמו במזרח התיכון ארבע מדינות עצמאיות חדשות: מדינה יהודית, מדינה לבנונית-מרונית, מדינת ירושלים ומדינת "סוריה רבתי". גבולות המדינה היהודית נקבעו על בסיס תוכנית החלוקה של ועדת פיל. מימוש התוכנית נתקל בקשיים פוליטיים ובינלאומיים ולבסוף בוטל סופית עם נפילתה של ממשלת צ'רצ'יל (1945).  

ממשלתו של קלמנט אטלי אשר עלתה לשלטון לאחר מכן גיבשה תוכנית משלה לפתרון הבעיה הארץ ישראלית. התוכנית התבססה על חלוקת ארץ ישראל למחוזות בעלי אוטונומיה חלקית תחת שלטונה של ממשלה בריטית מרכזית.

באוגוסט 1945 העביר נשיא ארה"ב הרי טרומן דרישה לראש ממשלת בריטניה אטלי כי מאה אלף פליטים יהודים במחנות העקורים במחנות באירופה יורשו להגר לארץ ישראל. בעקבות הבקשה, הקימו שתי המדינות ועדת חקירה לבעיית העקורים (הוועדה האנגלו-אמריקנית) שנועדה לעסוק בין השאר בגורלה של ארץ ישראל. 

באפריל 1946 הגישה הוועדה האנגלו-אמריקנית את מסקנותיה בהן המליצה בין השאר על ביטול תקנות "הספר הלבן", וההגבלות על רכישת קרקעות בידי יהודים, פירוק המחתרות מנשקן ומתן רשיונות עלייה (סרטיפיקטים) ליהודים במחנות העקורים. בסוגיית עתידה של א"י התקשתה הוועדה להסכים על פתרון מועדף, ולבסוף נוסחה המלצה מעורפלת על המשך החסות הבריטית עד להקמת מדינה דו-לאומית בעתיד הרחוק. בריטניה התנתה את מימוש ההמלצה בנושאי העלייה בפירוק נשקם של ארגוני המחתרות ובתנאים מקדימים נוספים ובכך מנעה למעשה את מימוש מסקנות הוועדה. 

כשלונה של הוועדה האנגלו-אמריקנית הוביל לפתיחת מו"מ בין שתי המדינות בנסיון לגבש הסכמה חלופית בסוגיית רשיונות העלייה למאה אלף הפליטים היהודים באירופה ובגורלה של א"י.

ביולי 1946 הביא המו"מ לפרסומה של תוכנית מוריסון-גריידי, שהתבססה למעשה על התוכנית הבריטית המוקדמת של "אוטונומיה מחוזית" וכללה את חלוקתה של א"י לארבעה מחוזות אוטונומיים: מחוז יהודי קטן בתחום ריכוזה של האוכלוסייה היהודית, מחוז ירושלים, מחוז הנגב בשליטה ישירה של הבריטים, ומחוז רביעי בשליטה ערבית-פלסטינית. השלטון המרכזי נועד להישאר בידי הבריטים. 

תוכנית מוריסון-גריידי נדחתה על ידי ההנהגה הציונית וההנהגה הערבית כאחד. באוקטובר 1946 התנער גם הנשיא טרומן מן התוכנית והודיע כי הינה "בלתי קבילה על דעת הקהל בארצו". באותה התקופה עשתה בריטניה מאמצים אחרונים לגבש הסכמה יהודית-ערבית-בריטית על גורלה של א"י, אולם המו"מ בין הצדדים הגיע למבוי סתום. באפריל 1947 החליטה בריטניה להעביר את הדיון בסוגיית גורלה של א"י לידיו של האו"ם. 

לאחר שהחליטה בריטניה למשוך את ידיה מהמנדט שלה בארץ ישראל, הקים האו"ם ועדה מיוחדת לעניין ארץ ישראל, שנקראה אונסקו"פ. היו בה נציגים של 11 מדינות. בדו"ח שהגישו חברי הוועדה לעצרת הכללית ב- 31 באוגוסט 1947 המליצו 8 נציגים לחלק את ארץ ישראל לשלושה אזורים יהודים, שלושה אזורים ערבים ואזור בינלאומי סביב ירושלים, תוך שמירה על אחדות כלכלית של הארץ כולה. מיעוט בן 3 נציגים, הציע אוטונומיה מחוזית עם חוקה, שהעניקה למעשה את השלטון לערבים.

מראשית פעולתה, לא נהנתה הועדה משיתוף-פעולה של הבריטים, שהתייאשו מלפתור את שאלת פלסטינה. גם הערבים, החרימו את דיוני הועדה שכן התנגדו כלל ניסיון לחלוקת הארץ. היעדר שיתוף פעולה מצד שניים משלושת הצדדים בסיכסוך, הותיר את הזירה לסוכנות היהודית שעשתה מאמצים בלתי נלאים לשכנע את הועדה בצורך בהקמת מדינה יהודית ולו בחלק מארץ ישראל.

 

 

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות