דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

חסמים סוציו–פסיכולוגיים

מאת עירן הלפרין, נטע אורן ודניאל בר–טל  28.08.2013

ההיסטוריה הארוכה והאכזרית של הסכסוך הישראלי–פלסטיני וחוסר היכולת לפתור סכסוך זה בדרכי–שלום, חרף הניסיונות הדו–צדדיים הרבים והתערבויות בלתי–פוסקות מצד גורמים אחרים, מלמדים כי סכסוך זה הוא קשה ועמוק מאוד. בלי להתעלם מהמחלוקות המהותיות בין הצדדים, נראה כי היעדרו של פתרון בדרכי–שלום יכול להיות מיוחס במידה רבה לחסמים סוציו–פסיכולוגיים חזקים אשר בולמים ומסכלים כל התקדמות לעבר יישוב הסכסוך. חסמים אלה הם אותם כוחות סוציו–פסיכולוגיים אשר נוספים אל סלעי המחלוקת עצמם, מונעים את פתרונם ומערימים מכשול בהתחלת המשא ומתן, בניהולו ובהשגת הסכם, ומאוחר יותר בתהליך ההתפייסות. 

מטרת מאמר זה היא לברר מהם החסמים הסוציו–פסיכולוגיים הדומיננטיים –בחברה היהודית ישראלית אשר מערימים היום מכשול על השגת פתרון לסכסוך בדרכי שלום. אין ספק שבצד הפלסטיני פועלים כוחות סוציו–פסיכולוגיים דומים, אולם אנו משאירים את ניתוחם לחוקרים המתמחים בחקר החברה הפלסטינית. 

הסכסוך הישראלי–פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה ועדיין הוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. במשך השנים הללו עבר הסכסוך שלבים רבים והתפתחויות רבות ועדיין נותר בלתי–פתיר. גם בעת כתיבת שורות אלו, מונחות "על השולחן" מספר תכניות –שלום רשמיות, ביניהן ׳מפת הדרכים׳, יוזמת הליגה הערבית לשלום ערבי–ישראלי ויוזמות לא –רשמיות כמו הסכמי ג'נבה והסכם איילון–נוסייבה. אולם למרות העובדה שבהסכם אוסלו מ –1993 הושגה הכרה הדדית בין ישראל לאש"ף והונחו היסודות לאלפי שְעות משא ומתן ישראלי–פלסטיני, טרם הושג ההסכם המיוחל שיביא לסיום הסכסוך בדרכי–שלום. 

בחלק הראשון של פרק זה תוצג המסגרת המושגית הכללית ולאחריה יוצג בהרחבה טִבעם של החסמים הסוציו–פסיכולוגיים שהם לרועץ בדרך להשגת הסכם. 

המסגרת המושגית של החסמים הסוציו–פסיכולוגיים

הנחת היסוד שלנו היא שאחת הסיבות המרכזיות לכך שהמחלוקות המהותיות בסכסוך הישראלי–פלסטיני לא נפתרו עדיין ולא ייפתרו בנקל בעתיד, היא חסמים סוציו–פסיכולוגיים אשר מונעים את יישוב הסכסוך בדרכי–שלום. חסמים אלה משקפים פעולה משותפת של תהליכים קוגניטיביים, אמוציונאליים ומוטיבציוניים, אשר בשילוב עם הרפרטואר הפסיכולוגי הקיים מובילים לתהליכים מעוותים, מּוטים וסלקטיביים של עיבוד מידע הנוגע לסכסוך. תהליכים אלו מסכלים את אפשרות חדירתו של מידע חדש אשר יכול לתרום ולסייע בקידום פתרונות לסכסוך בדרכי–שלום.

להתפתחותם של חסמים אלה אנו מציעים את ההסבר שלפיו פרטים בחברות המעורבות בסכסוכים בלתי–נשלטים, מחזיקים ברפרטואר סוציו–פסיכולוגי אשר כולל אמונות נוקשות, עמדות ורגשות משותפים. רפרטואר זה מכיל אמונות התומכות בסכסוך, השקפות עולם כלליות ורגשות כלפי הצד השני בסכסוך — רפרטואר המשמש כחסם מרכזי לפתרון הסכסוך. 

כל אלמנט יוסבר להלן בפרוטרוט, ובדרך זו נתאר את המסגרת הכללית של החסמים הסוציו–פסיכולוגיים לפתרון סכסוכים בדרכי שלום. 

אמונות התומכות בסכסוך והנוקשות שלהן

בלב החסמים הסוציו–פסיכולוגיים המונחים בבסיס המחלוקות, נטועות האמונות החברתיות הקשורות לעימות במישרין ומוגדרות "אמונות אידיאולוגיות התומכות בסכסוך". אמונות אלו כוללות בעיקר אמונות חברתיות של אתוס הסכסוך ושל הזיכרון הקולקטיבי של הסכסוך. התכנים של אמונות אלו מספקים לרוב מבט מּוטה וחד צדדי על טבע היחסים בין הצדדים לסכסוך. ביתר פירוט, הם מצדיקים את מטרות הסכסוך, מציגים את היריב בדרכים שליליות ביותר ואפילו במונחים שעושים לו דה לגיטימציה, תוך שהם מצמידים לקבוצת הּפְנים תוויות חיוביות ביותר, ומציגים את חבריה כקורבנות היחידים של הסכסוך. 

אולם, בנוסף למערכת האמונות האידיאולוגיות, שהן קבועות יחסית, אנו טוענים כי עשויות להיתוסף לרפרטואר זה גם אמונות נסיבתיות תומכות אשר מתפתחות בהקשר ובתנאים מסוימים ונעלמות לאחר מכן. לדוגמה, המנהיג של הקבוצה היריבה נתפס כחלש ולכן נחשב כמי שאינו מסוגל ליישם את הסכם השלום שעליו אמורים הצדדים לחתום. כך הקבוצה מחליטה שלא להיכנס למשא ומתן אִתו אלא להמשיך בסכסוך. כל האמונות הישירות התומכות בסכסוך — אידיאולוגִיות או נסיבתיות — יוצרות חוסר אמון, עוינּות ותחושת איום. הן משמשות כחסמים מפורשים לתהליך השלום בכך שהן נותנות בסיס אּפיסטמי להארכת הסכסוך. 

התכנים של האמונות התומכות הם רק חלק קטן של הבעיה. תיאורטית, ניתן היה לשנות את האמונות בנקל, אולם הנחתנו היא שרפרטואר זה הוא נוקשה וקשה לשינוי, בעיקר בגלל גורמים מוטיבציוניים ומבניים המאפיינים אותו. כוונתנו לכך שהאמונות החברתיות עמידות בפני ניסיונות לשנותן, משום שהן מאורגנות בצורה קוהרנטית, משום שהן אינן מורכבות (פשוטות) ומשום שהן נבדלות בצורה ברורה מאמונות חלופיות אשר תומכות בהשגת שלום. הכוח המדרבן שתורם לנוקשות או לקיפאון הוא צורך ספציפי בסגירּות אשר מניע את הפרטים בחברה לתפוס את האמונות החברתיות התומכות בסכסוך כאמת מוחלטת שאין בִלתה. 

נוקשּות האמונות נובעת ממספר מקורות מרכזיים: הראשון נוגע לפונקציונאליות של הרפרטואר הסוציו–פסיכולוגי המתואר, אשר מספק צרכים חשובים ברמת הפרט וברמת הקולקטיב בחברות שהן צד לסכסוכים קשים (לדוגמה: דימוי עצמי קולקטיבי חיובי, ביטחון או יכולת –שליטה). מקור נוסף לנוקשות הוא המבנה העקבי של האמונות החברתיות והיותן קשורות זו בזו. עובדה זו הופכת את המבנה שלהן למבנה דומה לזה של אידיאולוגיית סכסוך. המקור השלישי נוגע לכך שאמונות אלו נתפסות כמרכזיות, הן מאופיינות ברמה גבוהה של ביטחון ומעסיקות מאוד את הפרטים בחברה. בנוסף, נוקשות הרפרטואר הסוציו–פסיכולוגי נובעת מן ההקשר המלחיץ והמאיים של הסכסוך בו חיים הפרטים בחברה. הֶקשר מלחיץ ומאיים זה מוביל לסגירות ולהגבלת תהליכי עיבוד המידע.

לסיכום, הנוקשות גורמת לתהליכי עיבוד מידע סלקטיביים, מוטים ומעוותים, ובדרך זו היא מניחה את הבסיס לפעילות החסמים הסוציו–פסיכולוגיים שמעיבים על התקדמות בתהליך השלום.

תפיסות–עולם כלליות

בנוסף, אנו סבורים כי האמונות המתוארות להלן כתומכות בסכסוך, מושפעות לרוב מאמונות שאינן קשורות בו באופן ישיר, אלא משקפות תפיסות עולם כלליות הרבה יותר. תפיסות עולם כלליות הן מערכות של אמונות ונטיות אשר אינן קשורות לסכסוך הספציפי, אך מספקות נקודות מבט אשר תורמות להארכת הסכסוך בגלל ההשקפות, הנורמות והערכים שהן מקדמות. הרשימה של תפיסות עולם אלו היא ארוכה. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את האידיאולוגיה הפוליטית, ערכים ספציפיים, אמונות דתיות ותיאוריות הנוגעות לטבע האדם וליכולתו להִשתנות. לכל התפיסות הללו השפעה על הדרך בה הפרטים בחברה תופסים את המחלוקות המרכזיות בסכסוך ומפתחים את אמונותיהם לגבי היריב, הקבוצה שאליה הם משתייכים והסכסוך עצמו.

רגשות

חוקרים בתחומי היחסים הבינלאומיים והסכסוכים האתניים הצביעו זה מכבר על התפקיד המרכזי שממלאים רגשות בהסלמת הסכסוך, בהרגעתו ובתהליך פתרונו. בניתוח ספציפי זה, אנו מתרכזים בתפקידם של רגשות בין–קבוצתיים שליליים כחסמים לפתרון סכסוכים. מחקרים רבים שנערכו בשני העשורים האחרונים הראו שרגשות שליליים ממלאים תפקיד מרכזי במניעת ההתקדמות לעבר יישוב סכסוכים בדרכי–שלום. בנוסף נמצא כי רגשות אלו מעודדים סגירּות של הרפרטואר הפסיכולוגי וייצוב נוקשותן של האמונות התומכות. 

ניתן להבחין בין שתי תצורות שונות בהן מופיעים רגשות בין–קבוצתיים אלה: מצבים אמוציונאליים פסיכולוגיים קצרי–טווח אשר מופיעים כתגובה רגעית לאירועים ספציפיים, ולעומת זאת סנטימנטים אמוציונאליים ארוכי–טווח המכוונים לקבוצה או למנהיג כלשהו ומוגדרים לעתים קרובות "כרוניים". בחלק זה אנו מתרכזים בשני רגשות בין–קבוצתיים בולטים אשר ממלאים תפקיד חשוב כחסמים לתהליכי שלום: פחד ושנאה. לתפיסתנו שני רגשות אלה ממלאים בשנים האחרונות תפקיד מרכזי ומשפיע ביותר בקונטקסט הסכסוך הישראלי–פלסטיני. נראה כי במקרים רבים מקּבעים הן הפחד והן השנאה את תפיסת היריב ומזינים את המשכיותו של הסכסוך.

לבסוף נציין כי המסגרת המושגית המקיפה, כוללת גם הטיות קוגניטיביות ומוטיבציונאליות אוניברסאליות אשר מאפיינות את כל בני האדם כפי שהם, בכל הקשר, מצב או זמן. הטיות אלו משפיעות על תהליכי העיבוד של מידע חדש וחוויות חדשות. ניתן להצביע על עשרות סוגים של הטיות, אולם אלו הממלאות תפקיד מרכזי בתהליכים של סכסוך קשורות להיוריסטיקות, לתהליכים קוגניטיביים אוטומטיים ולמוטיבציות הקשורות בשימור התפיסה העצמית ובחיזוק האגו. ניתן להניח שהקשר של הסכסוך בין הקבוצות מלּווה באמונות התומכות ומספק בסיס מתאים לפיתוח ולהגברה של הטיות אלו. 

לסיכום אנו מציעים ששני מערכי–אמונות הקשורים לתוכן (דהיינו, אמונות התומכות בסכסוך ובהשקפות עולם כלליות) אשר תוארו לעיל, יחד עם הרגשות הבין–קבוצתיים השליליים, מספקים פריזמה דרכה תופסים הפרטים את המציאות של הסכסוך ומפרשים אותה. פריזמה זו מקבלת ביטוי בתהליך סלקטיבי, מוטה ומעוות של עיבוד מידע. 

התוצאה של תהליך זה היא שימור ואף חיזוק של המחלוקות הבסיסיות ושל האמונות התומכות בסכסוך. תהליך זה מפריע לחדירה לתודעה של מחוות שלום של היריב, של הצעות חדשות המועלות על–ידי צדדים שלישיים או על–ידי הצד השני או של מידע חדש על רצונו של הצד השני להתפשר. בנסיבות אלה, התגברות על המחלוקות הבסיסיות הופכת לאתגר קשה ביותר.

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות