דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

שיח זכויות אדם וזכות היהודים להתפלל בהר הבית

מאת פרופ' מנחם קליין  29.12.2013

מאוד מפתה להשתמש בשיח זכויות אדם כדי לתמוך בזכותם של היהודים להתפלל בהר הבית. מה משכנע יותר מאשר הבקשה לאפשר שוויון זכויות לכל? זו אכן גישה מאוד אטרקטיבית. זה מאפשר לנו, כיהודים ישראליים, להציג את עצמנו כליברלים, ואילו את הצד השני להציג כמוסלמים קנאים וקיצוניים אשר עלולים להגיב באלימות רצחנית לליברליזם הנאור שלנו. ואכן, החשש מתגובה מוסלמית אלימה לאכיפה חד צדדית של הסדרי תפילה בהר הבית איננו מופרך. אבל הוויכוח העיקרי צריך להתנהל בלי קשר לחשש שכזה, המתאר את הצד המוסלמי כפראים אלימים שמחובתנו לחנכם בכוח.

במחשבה שנייה, אין דבר משכנע בגיוס שיח זכויות אדם לעניין זכות התפילה היהודית בהר הבית. שיח זכויות האדם הוא שיח אוניברסלי, ואילו השיח על זכות התפילה היהודית בהר הבית בנוי על הטענה שהאתר שייך "לנו", כלומר, מדובר בוויכוח על ריבונות ויישום שייכות ההר למדינה ולעם היהודי.

חסידיה של מתן זכות תפילה ליהודים בהר הבית לוקחים כמובן מאליו את הריבונות הישראלית על הר הבית ודורשים מממשלת ישראל להחיל את ריבונותה לטובת היהודים על ידי שימוש בשיח זכויות האדם. אבל עובדה זו עצמה לא לגמרי ברורה או מוסכמת. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהיא ממוקמת בלב ליבו של סכסוך על ריבונות, וכי הדרישה לכפות על את היהודים על המוסלמים נעשית כחלק משיח לאומני של ריבונות ולא כחלק משיח אוניברסלי. אני אתייחס לטיעון זה מזווית שונה בהמשך.

אבל לפני שאעשה זאת, אני רוצה להמשיך לרגע את הדיון על שיח זכויות האדם. מכיוון שמדובר בשיח אוניברסלי, הוא לוקח בחשבון את זכויותיהם של שני הצדדים מכורח המציאות. במילים אחרות, שיח זכויות האדם אינו שיח מוחלט, אלא לוקח בחשבון את המציאות. המציאות הנהוגה מאפשרת זכויות. זו הסיבה ששיח זכויות האדם צריך לכבד את העובדה שבמשך 1,300 שנים אתר הר הבית היה מוסלמי. זמן ארוך בהרבה מהזמן בו שימש כבית המקדש היהודי. יהודים מתפללים בכותל המערבי מאז המאה השש עשרה, וחלוקה זו אושררה מחודש ביוני 1967. טיעון זה מרמז על כך שגם אם רוב מדינות העולם יכירו בריבונותה של ישראל על הר הבית, שיח זכויות האדם עדיין לא יאפשר לישראל לכפות על המוסלמים לשנות את הסטטוס קוו הקיים כבר דורות רבים.

אנו חייבים להודות: הצבת הר הבית במרכז פעילותם של קבוצות דתיות הייתה תגובה לוועידת קמפ דיוויד בשנת 2000, שבמהלכה עלתה התביעה הפלסטינית לריבונות על הר הבית. עד אז העיסוק בהר הבית היה נחלתם של קבוצות שוליות בציבור הציוני הדתי ורבניה ושל התנועה הלאומית. בקיצור, השיח בנוגע לזכויות היהודים הוא חד-צדדי ואינו לוקח בחשבון את המציאות ההיסטורית שכן הוא מונע על ידי הצורך להשלטת הריבונות. הטענה לריבונות על הר הבית בכוח הזיקה האתנית או הדתית אינה פסולה כשלעצמה. כחלק מהמשא ומתן המדיני, לישראל יש את הזכות להעלות את הטענה כפי שהפלסטינים, או כל יישות אסלאמית אחרת, מעלים. עליה היות מוצגת ככזו, ולא כחלק משיח זכויות אדם אוניברסלי.

ויש עוד עובדה ששיח זכויות האדם צריך לקחת בחשבון. הדרישה לשינוי המצב הקיים אינה מגיעה מהצד המוסלמי. המוסלמים לא דורשים זכות תפילה באל בוראק / הכותל המערבי הקדוש להם, כפי שהוא קדוש לנו. התביעה לשינוי הסטטוס-קוו הקיים באה מהצד היהודי, שלו יש כוח גדול יותר, והוא מלווה בהכנות של הקבוצות הדתיות-לאומניות לבניית בית המקדש השלישי במקומם של המקומות הקדושים לאסלאם. במילים אחרות, שיח זכויות האדם מחויב להגן על זכויותיהם של מוסלמים מכל פגיעה במקומות הקדושים שלהם ושמירה על הסטטוס-קוו כפי שנקבע על ידי דיין ביוני 1967.

אם אלו המשתמשים בשיח זכויות האדם היו פועלים בכנות מלאה הם היו פונים לממשלת ישראל בדרישה להסיר את ריבונותה על הר הבית, ולאחר מכן היו מציעים להפוך את אתר הר הבית / חראם אל שריף כולו לאתר אוניברסלי, הר האלוהים, כולל הכותל המערבי שהוא, על פי היהדות והאסלאם, חלק מאתר הר הבית. האנשים המשתוקקים להתפלל בהר הבית חייבים לשכנע את השלטונות האסלאמיים שאין להם שום כוונה לשנות האופי הדתי הנוכחי שלו ואינם מהווים איום עליו. המציאות היום היא למעשה שההפך הוא הנכון. הדרישה לאפשר תפילת יהודים בהר הבית היא דרישה לריבונות במסווה של שיח זכויות אדם. זכות או זיקה היסטורית ודתית לא מובילות לריבונות אוטומטית. האם על ישראל לטעון לריבונות על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן, אוקראינה או על כל אחד מבתי הכנסת הממוקמים מחוץ לישראל?

חוסר הריבונות הישראלית על אתר קדוש אינו פוגע במעמדו הדתי. הר הבית היה קדוש ליהדות תחת שלטון ירדני או צלבני בדיוק כפי שהוא קדוש תחת שלטון ישראלי. תפילה של יהודים בהר הבית  לא הופכת את המקום לקדוש יותר, והיעדרה של התפילה אינו גורע מהזיקה ההיסטורית והדתית לאתר או מקדושת.

=======

פרופ 'מנחם קליין הוא חבר מועצת המנהלים של "עיר עמים" ארגון לא ממשלתי ומרצה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות