דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

שלום: עיין ערך

מאת שירי בר   16.12.2013

 

 

 

האגדה מספרת שבתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ניגש צעיר נורווגי לספריית האוניברסיטה בה למד ובקש לשאול ספר על שלום. הוא והספרן הופתעו לגלות שלמרות שהיו בספריה ספרים רבים על מלחמה, לא היה בנמצא אף ספר בנושא המבוקש. כאשר גם החיפוש בספריה הלאומית באוסלו לא הניב פרי הבין הצעיר – יוהן גלטונג שמו – שיש כאן איזשהו חסר בידע האנושי. ואולי לא, תגידו, הרי שלום הוא היעדר של מלחמה, מעין תוצאת לוואי של הפסקות אש למיניהן, לא? ואם כך הדבר הרי שאין צורך לחקור ולהבין את התהליכים הכרוכים בו, או לפתח ידע ומיומנויות שיעזרו להשיג ולשמר אותו בצורה הטובה ביותר. ובודאי שאין צורך להשקיע בו משאבים. אמנם יש לנו למשל את משרדי המשפטים, הרווחה, והבריאות שמטרתם לנהל את המדינה באופן מיטבי, ואפילו הסביבה זכתה כבר להכרה מספקת. אבל משרד השלום? מי שמע על כזה דבר? – הרי מי שדואג לשלום הוא משרד הביטחון, לא?

מתברר שאפילו בקרב מי שאמורים להיות המומחים לעניין חלוקות הדעות. פרופ' דניאל בר-טל מספר שלמרבה הפליאה הניבה המערכת הצה"לית שני פירות שונים בתכלית: המועצה לביטחון ולשלום, והמועצה לשלום ולביטחון – שניהם גופים וולונטריים שהוקמו בסוף שנות השמונים ע"י קציני צה"ל ומתפקדים בגלגול זה או אחר עד היום. מומחים לסכסוכים1  טוענים שהתשובה של שתי הגישות המנוגדות האלו לשאלה "מה גורם לאיום" עומדת בבסיס ההבדל ביניהן. יש מי שמחפשים שחקנים – אנשים או ארגונים – שאפשר לתלות בהם את האשמה לאיום. כדי לייצר ביטחון, שהוא תנאי מקדים לשלום, יש לשלוט באותם שחקנים – כלומר להכריע את סוכני הרשע. ויש מי שמחפשים מאחורי האיום איזשהו סכסוך שלא בא על פתרונו ושבאופן טרגי מצמיח אלימות. כדי לייצר שלום, שהוא תנאי מקדים לביטחון, יש לפתור את הסכסוך – כלומר להפסיק את מעגל האלימות, לחפש דרכים לענות באופן מיטבי על הצרכים הלגיטימיים בשני הצדדים, ולשקם את מערכות היחסים ביניהם.

ישנן הרבה דרכים לנתח ולהבין סכסוכים, וזאת בכדי למצוא את הפתח דרכו ניתן להתערב בתסבוכת ולהתחיל להתיר את הפלונטר. גלטונג כתב באחד מספריו הרבים כי "שלום הוא היכולת להתמודד עם סכסוכים בעזרת אמפתיה, אי-אלימות ויצירתיות"2. הדגש הוא על ההתנהגות שלנו בזמני מבחן: כאשר מערכת יחסים נתקלת בקושי, האם יהיו לנו היכולת והכלים לפתור את הבעיה ללא אלימות? הלא כשיש לנו יחסים נורמטיביים עם מישהי – בין אם היא חברה טובה או מדינה ביבשת הסמוכה – מתקיימת בינינו מחויבות כתובה או מובנת-מאליה לפתור סכסוכים בדרכי שלום. יש לנו רצון שהיחסים, שיש בם הנאה וגם תועלת, יימשכו ולכן נמצא גם הרצון הטוב להשקיע כנדרש בפתרון הבעיה3.  

במצב של סכסוך קשה ומתמשך, שבו כבר הורעלו היחסים והתפתחו דעות שליליות הדדיות, ואולי גם מערכות של כוח, פחד ושליטה, נדרשים "מאמצי שלום" ניכרים על מנת לתקוע מקל בגלגלי הסכסוך. שלושת המיומנויות שגלטונג מציע מורות על דרך המלך לשלום: יש להפסיק את האלימות על כל גווניה, כולל השימוש באמצעי דיכוי כלכליים, משפטיים ואחרים המונעים מאנשים לקיים את חייהם בביטחון וברווחה. האמפתיה מאפשרת לנו להכיר מחדש באנושיותו של הצד השני מבלי לוותר לרגע על הצרכים והערכים שלנו; למעשה אנחנו רואים שבעניין של צרכים ורגשות כולנו מאד דומים. והיצירתיות מזמינה אותנו לחשוב ביחד מחוץ לקופסא ולמצוא פתרונות מעשיים לבעיות שגרמו לפרוץ הסכסוך מלכתחילה. שלושת הרבדים שלובים זה בזה וזקוקים להתייחסות מעמיקה כדי שהסכסוך אכן יותמר: תבניות הקיום היומיומי, הדעות והאמונות שלנו אחד לגבי השני, ודרכי ההתנהגות בהן אנו נוקטים – כל אלו יכולים להוביל לשלום או למלחמה, הבחירה בידינו. 

לקריאה נוספת על תנועה גלובלית להקמת משרדים ממשלתיים לשלום.

-------

[1] הרעיון מופיע למשל במצגת על גישה אינטגרטיבית להתמרת סכסוכים מאת גודרון קרמר ואוגוסטין ניקולסקו מה-IICP Institute for Integrative Conflict Transformation and Peacebuilding

[2] יוהן גלטונג, After violence: 3R, reconstruction, reconciliation, resolution. http://numerons.in/files/documents/2Coping-With-Visible-and-Invisible-Effects-of-War-and-Violence.pdf

 

[3] לקריאה נוספת: להתיר את הפלונטר, הספר היחיד של יוהן גלטונג שתורגם עד כה לעברית, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ניתן למצוא סקירה של הספר כאן: http://bodywisdom.org.il/2010/10/20/johan-galtung/

 

 

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות