דף הבית אודותינו מאמרים המילה שלך גלריית תמונות גלריית וידאו וויקיפיס תרומה
פעילות מורה נבוכים

מה שאהוב עליך

מאת שירי בר   02.12.2013

 

 

 

פעם בארבע שנים, פחות או יותר, מתפנה המערכת הפוליטית – מי פחות ומי יותר – לשים לב לצרכים של קהל בוחריה. כשמדברים על פוליטיקה בדרך כלל לא מתייחסים לצרכים – המילים המועדפות הן אינטרסים או זכויות – ובכל זאת צרכים ממלאים תפקיד חשוב בחיי הפרט והקהילה. בבסיס של כל פעולה או מטרה יש רצון להגשים צרכים אנושיים בסיסיים שהם משותפים לכל בני האדם. רצונות, שאיפות, מטרות ואינטרסים נובעים מצרכים: אנחנו בונים אסטרטגיות – פרקטיות, רגשיות או מנטליות – כדי להשיג את הצרכים שלנו. כאשר צרכים לא מתמלאים אנשים חשים תסכול וגם היכולת שלהם לממש את הפוטנציאל שלהם נפגמת. בעוד שתפקיד החברה הוא לדאוג לשוויון הזדמנויות, כך שלכל אזרח תהיה אפשרות שווה לממש את צרכיו, יש כמובן גם קבוצות חזקות שמצליחות לממש את צרכיהן על חשבון אחרים.

פירמידת הצרכים של מסלאו היא מושג מוכר. חוקרים1 שהמשיכו את דרכו מדברים כיום על מבנה שטוח של צרכים אנושיים בסיסיים שכולם חשובים באותה המידה. הצרכים הרבים שיש לנו מחולקים לארבע קטגוריות – הישרדות, חיים ברווחה, זהות וחירות – וכל איש ואישה מגדירים לעצמם אלו צרכים נמצאים אצלם בסדר עדיפות גבוה יותר. כשהצרכים שלנו מתמלאים אנחנו מרגישים טוב, ולהיפך. אם נחפש מה עומד מאחורי רגשות והתנהגות שליליים קרוב לוודאי שנמצא צרכים שלא באו על סיפוקם – למשל צורך בהכרה, בשליטה, או באותנטיות2.  

קונפליקטים קשורים קשר הדוק לצרכים. צרכים בלתי-ממומשים מעוררים רגשות חריפים ומוטיבציה להפעיל כוח כדי להשיג את מימושם. במהרה נוצרת השקפה דיכוטומית שמפרידה בין "אני/אנחנו הטובים" לבין "הוא/הם הרעים". השלב הבא הוא הצדקה לפגיעה בצד השני כדי להשיג את מטרותיי. רק כשהכעס או האיום מתפוגגים אפשר לשוב ולראות את האחר כבן אדם שבדיוק כמוני יש לו צרכים בסיסיים, ושחווה את הפגיעה ביכולת שלו לממש את צרכיו כאלימות כלפיו. הרבה פעמים נראה שהקונפליקט הוא לגבי אינטרסים, אך למעשה מה שמניע אותו הוא הצרכים שמתחת לפני השטח. מבחינה פרקטית, כדי שפתרון יהיה בר-קיימא, עליו לענות על הצרכים האנושיים הבסיסיים של כל הצדדים המעורבים. הסכם שלום שרומס את הצרכים של קבוצה מסוימת עלול חיש מהר להתפורר לתוך התפרצות חדשה של קונפליקט ואלימות. 

למעשה, יש מי שמגדירים אי-אלימות כיכולת להשיג את המטרות שלי מבלי לפגוע בצרכים של מישהי אחרת. שלא כמו בתחרות על משאבים, מימוש צרכים אינו חייב לבוא אחד על חשבון השני: הצורך של כולנו בביטחון ימומש יותר אם כולנו נדאג לביטחון אחד של השני; הזהות שלי יכולה להתקיים בשלום לצד הזהות שלך. לפי ההגדרה הזאת, שלום הוא מצב שבו הצרכים הבסיסיים של כולם מסופקים. עצם היכולת להכיר בכך שיש מגוון של צרכים, ולשים אותם בעמדה שווה האחד לצד השני, היא כבר צעד משמעותי לקראת מציאת אסטרטגיות יצירתיות שיענו על כמה שיותר מהם. 

הציווי של "ואהבת לרעך כמוך" קורא לנו לשים לב גם לצרכים של א/נשים אחרים. האתגר האמיתי הוא לקחת את הצעד הבא: במידה ואנחנו מבינים שהמטרות שלנו רומסות צרכים של אחרים, עלינו לקחת אחריות ולשנות אותן. זוהי המשמעות של אי-אלימות, וזוהי גם המשמעות של צדק חברתי. היופי בגישה הזו הוא החופש שהיא מספקת – בעוד שצורך הוא צורך, ולא ניתן להתפשר עליו או להכחיש אותו, הדרכים למימושו הן רבות ומגוונות. יש באפשרותנו להיות גמישים ויצירתיים כדי שלא לעשות לאחר את מה ששנוא עלינו. אולי זאת היתה כוונת המשורר בתהילים באומרו "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו" (פ"ה, י"א). 

 

=======

1. למשל ג'ון ברטון, אדוארד אזאר, הרברט קלמן.

2. ראו למשל את הגישה של מרשל רוזנברג – "תקשורת לא אלימה" שמתבססת בין השאר על זיהוי רגשות וצרכים.

 

 

 

 

תגובה
ההחלטה אם להוסיף את התגובה שלך לאתר היא בידי מנהלי האתר.
אי-מייל שם
תגובה
אני מסכים לתנאי השימוש
מסיבות בטיחות האתר, נא למלא בשדה הבא את האותיות שמופיעות בתמונה.
CAPTCHA Image


אם התמונה לא ברורה, לחץ כאן כדי להחליפה
0 תגובות